ריקוד הגשם חלק ב (או - שיעור כואב באפליקציות) (Nono)

תפרתי שמיכה אחת ומיד היה יום גשום. נראה לי שזה עובד, אז נמשיך!

אחרי השמיכה הזאת, שמיכת מעבר/חורף קל לקטנטונת שלי, נראה לי שצריך שלושה ימים של גשם ל-פ-ח-ו-ת.

טיזר קטן

דרך אגב, דני רופ אמר שהיורה מוגדר כשלושה ימים גשומים. אז מה שהיה בכלל לא נחשב! 

ולענייננו...

 

בחירת בדים -

ל-top של השמיכה בחרתי כותנה מהקולקציה Apple Of My Eye של Riley Blake (יש לכם תלונות? ראו מה שכתבתי על מתקן הדואר בפוסט הקודם D-: ), החלק האחורי הוא מינקי לבן ורך עם נקודות.

תכנון השמיכה -

בהתחלה חשבתי פשוט לחבר את שני הצדדים, ולסיים ב-binder כחול כהה (בצבע של לב הפרחים התכלכלים, הקטנים). פרסתי את הבדים על הספה בסלון, והם הסתכלו עלי ואמרו לי: "וזהו? ככה? בלי להגדיל ראש? איפה האתגר בתפירה פה?".

Mimi צחקה עלי. והיא צודקת - מה רע בלהיות פשוט יפה? למה אני חייבת להתחכם??? אם הבד עושה את השמיכה למה צריך יותר מזה? אבל ככה אני, חייבת שיהיה פה איזה משהו שעוד לא עשיתי בעבר. ויש כל כך הרבה דברים שלא עשיתי...

מחקר קצר באינטרנט נתן לי השראה (ותודה גם ל-Mimi על הייעוץ והפרופורציה) - שמיכת המשחק של Moda Bake Shop, שכבר קיבלה כל מיני גרסאות - של קרן פרפרים ושל ליאת מהבלוג תכלת עם נקודות. הפעם הגרסא היא "הפוכה" - הרקע הוא הצבעוני והמסגרת והמילים הן ה"רגועות".

ברגע האחרון החלטתי להשתמש בבד אדום עם נקודות לבנות במקום הבד הכחול, כי הבד הכחול הפך את השמיכה ל"כבדה" ורצינית מדי, וזאת שמיכה לילדה מתוקה שאני רוצה שתהיה שמחה כל חייה (שמתם לב לזה שהמילים שמיכה ושמחה נורא דומות? אולי בגלל זה שמיכות משמחות אותי? D-: )

הטקסט נעשה באפליקציה, ועדיין לא עשיתי אף פעם אפליקציות. בחיי. יומיים בערך רק תהיתי מה לכתוב, שקלתי את הבית הראשון של "פזמון ליקינטון" של לאה גולדברג. הוא נפסל אחר כבוד כי יש בו המון מילים. וזה אומר המון המון המון אותיות. החלטתי על ברכה פשוטה ונמנעתי משמות ומביטויים שמסגירים את מין המשתמש בשמיכה, כי אני בונה עליה גם לילדים הבאים - "לילה טוב, חלומות פז", שזה מה שאני מאחלת לילדונת שלי כל לילה.

הביצוע -
השמיכה עצמה מאוד פשוטה, והעבודה על החלק העליון (המסגרת) הסתיימה מהר מאוד. יש לי לקח אחד, והוא שכשהבד לא חלק (הטורקיז עם הפרחים) כדאי לחתוך את הבדים כך שההדפס לא "יחתך" בנקודת החיבור כמו שקרה לי ואפשר לראות בפינה השמאלית התחתונה בתמונה (כל מה שהייתי צריכה לעשות זה לחתוך 2 אינצ' מהקצוות של הרצועה הימנית והשמאלית, כאילו כדי להשאיר מקום לרצועה האדומה אם היא הייתה ממשיכה הלאה, ואז ההדפס היה מתאים. בפועל, מה שעשיתי היה לחבר את הרצועות הימנית והשמאלית מהקצה שלהן ואח"כ לחתוך את השארית, בלי התחשבות בהדפס. למזלי ההדפס הוא מבולגן מספיק כדי לספוג את זה).

חלק עליון ריק

עשיתי עבודת מחקר קצרה על אפליקציות - נעזרתי בידע (החינמי) של Wendi Gratz ובהדרכה הזאת, של Sew Mama,  Sew. גם השיטה הזאת, מתוך Lena's Place נראית נחמדה. לא ניסיתי, ולא יודעת עדיין מה זה בדיוק "water soluble fabric".
בהדרכה הזאת, של Sew Like My Mom, היא מסבירה בצורה מאוד ברורה איך לקשור את החוטים בסיום תפר (צריך להעביר את החוט העליון לחלק האחורי של הבד).

אני חושבת שהטעות הכי גדולה שלי הייתה שהחלטתי להשתמש בחוט לבן כדי למסגר את האותיות ולהבליט אותן. ההחלטה הזאת אילצה אותי לתפור זיגזג צפוף מאוד (שתי שכבות של תפר זיג-זג צפוף), אחרת הבד האדום היה "משתרבב" דרך התפר הלבן ולא היה נוצר אפקט מסגרת.
לצערי, התפר הלבן מבליט בעיקר את חוסר הנסיון שלי באפליקציות וחוסר הדיוק. וזה גם לקח הרבה זמן. אני ממליצה למי שמתחילה באפליקציות: לא להתחכם עם צבע החוט עד שצברת מספיק נסיון. לכי על בטוח בהתחלה - אותו צבע כמו הבד.

 נו שויין, מטעויות לומדים.

המילה חלומות אחרי תפר אחד

המילה חלומות אחרי תפר כפול

אחד ליד השני - "חלומות" בתפר כפול ו"פז" בתפר יחיד

וזאת התוצאה הסופית:

הכיתוב בולט יותר במציאות, אבל עדיין מעצבן שהוא קצת מעוות

על בחירת הבדים אני נותנת לעצמי ח"ח. בדים יפים, צבעים שמחים. על הביצוע - מספיק בקושי.

אבל - למדתי המון, והיה כיף (גם כשקיללתי).
אה, ודרך אגב, כמו שסיפרתי בפוסט הקודם הרגל ההולכת שלי נדפקה, ועכשיו אני עובדת איתה ככה - כשהמוט קשור לבורג, כדי שכשהבורג יורד, המוט יימשך אחריו. נראה לכן הגיוני לעבוד ככה???

השרוך הכתום קושר את המוט ואת הבורג יחד... מצ'וקמק אך עובד

הלאה לפרוייקט הבא!

Nono.