יום שני, 13 באוגוסט 2012

משטח החתלה נייד - חלק א' (Nono)

כמה וכמה חברות ובנות משפחה שלי אמורות ללדת בקרוב, ואני בקדחת מתנות (חמסה חמסה חמסה).
בחיפושי אחרי מתנות (שאכין בעצמי, כמובן) נתקלתי בכמה מדריכים להכנת משטח החתלה נייד.

משטח החתלה נייד תוצרת Nono, במצב מקופל



המדריך הראשון שנתקלתי בו הוא SewTakeAHike, והוא למשטח החתלה שניתן לכבס. מאוד אהבתי את הצורה המעוגלת שלו, מנגנון הפתיחה (סקוץ') וכמובן, הפשטות שלו,שמתאימה למתחילים.
משטח החתלה נייד מתוך
SewTakeAHike

ההדרכה השניה, היא שהכירה לי את עולם הבדים המצופים ויניל, או מה שנקרא Laminated, והוא PrudentBaby. היתרון שלו הוא שאין צורך לכבס! מטלית לחה והופה - נקי! מה שלא אהבתי הוא הצורה המרובעת והקשירה (מנסיוני, מרגע שיש תינוק בחיים, יש עדיפות למנגנונים שאפשר להפעיל ביד אחת).
משטח החתלה נייד של
ProdentBaby
 החלטתי לנסות ולתפור את המשטח הכביס, ואח"כ להתאים אותו לבדים המנויילנים. להזכירכם, זה הפרוייקט הראשון האמיתי, שיהיה מתנה, ובדיוק בשביל זה התחלתי לתפור. יו איזה התרגשות! הסתערתי על המשימה.

שלב ראשון - בחירת בדים. תהיתי לרגע אם לעשות נסיון תפירה ראשוני עם בדים קקמייקה שיש לי, אבל כמו שאמרתי בפוסטים קודמים - יש לי עיניים גדולות, ולכן החלטתי ללכת על הבדים שבחרתי באמת להשתמש בהם למתנה (זה נותן לי מוטיבציה, גם אם אני מפשלת תוך כדי. מזל שהם לא יקרים D: ).

הבדים שבחרתי
 בהיעדר בד פלנל מוטלא מראש (בהדרכה היא קראה לזה: "prequilted (with a light batting) flannel" - לא הצלחתי למצוא כזה בשום מקום), השתמשתי במילוי כותנה 100% (בכל זאת, זה לתינוק) ותפרתי את הבד שבחרתי עבור החלק הפנימי של משטח ההחתלה (הפרחוני הצהוב) אל מילוי הכותנה בתיפורים ישרים (שיצרו מעיין דוגמאת מעויינים על הבד). לדעתי יצא מגניב.

תיפורים מעויינים - מבט מקרוב
כדי לעשות את זה, השתמשתי בסמן תפר שמתחבר למכונה כדי לוודא שהתפרים יהיו במרחקים קבועים אחד מהשני(ככה קוראים לזה בחוברת ההוראות של המכונה, הוספתי איור כדי שתבינו למה אני מתכוונת). דבר חשוב שלמדתי, שבוודאי ברור למי שתופר שמיכות טלאים, זה שכדאי לתפור לסירוגין מבחינת הכיוונים. כלומר לתפור תפר מצד ימין לשמאל, ואז את התפר הבא אחריו לתפור מצד שמאל לימין. ככה אין "מריחה" של הבד הצידה והתקבצות שלו בקצה בגלל כיוון התפירה.
סמן תפר - מתוך הוראות הפעלה לסובינה 8370
 בהדרכה נאמר שאם רוצים להכין משטח שנוזלים לא עוברים דרכו (זה כל הרעיון, כאילו, דה... לא?) אז צריך לשים שכבה אטומה למים בין החלק הפנימי (המרופד) לחיצוני. בעקבות עצה מעולה שקראתי בפורום אמנות הטכסטיל והליבוד של תפוז, השתמשתי בווילון מקלחת לבן פשוט. הוא אטום למים ועמיד בכביסה, וזה בדיוק מתאים למשטח ההחתלה. כמה פשוט - ככה גאוני.

הדבר האחרון שלמדתי מפרוייקט התפירה הזה הוא הנושא של סרט אלכסון ושימוש בו ל-Binder. 
אז קודם כל, למדתי שסרט אלכסון נקרא כך בגלל הכיוון שלו. הוא חתוך מהאלכסון של הבד ולכן חזק יותר. מצאתי הדרכה על איך מכינים אחד כזה, ויש עוד הסבר באחד הקישורים של קרן פרפרים. כמובן שאפשר גם לקנות :).
בנוסף, למדתי (וזה אולי נשמע לכם טרוויאלי, אבל לי זה ממש לא היה, עד הפרוייקט הזה) שהרעיון הוא שה-Binder יהיה רחב מספיק כדי לכסות את התפרים ה"מכוערים" של חיבור כל השכבות.
אפשר לראות כאן, בתמונה הזאת, שבנסיון הראשון רוחב סרט האלכסון לא הספיק לי.
Binder - נסיון ראשון ולא מוצלח

לא לדאוג, בנסיון השני זה כבר עבד יותר טוב - כמובן שאחרי שסיימתי את המשטח הראשון, הייתי נורא גאה בו, למרות הפגמים, והוא נשאר אצלנו על תקן משטח החתלה למקרה הצורך. די מהר כבר תפרתי אחד חדש, הפעם ראוי לתת למתנה (מזל שהגזמתי בכמויות הבד שקניתי D: )
התוצאה הסופית לפניכם.
 

בפוסט הבא - התאמת משטח ההחתלה לבדים מנויילנים וטיפים שמצאתי לתפירה של בדים כאלה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה