יום שלישי, 25 בדצמבר 2012

שמיכה של ילדה ורודה (Nono)

שמיכה נוספת לאוסף.
בעצם זה בכלל לא אוסף, רוב השמיכות עוברות הלאה, לתינוק/ת הבא/ה בתור. ככה אני אוהבת את זה!


יום רביעי, 12 בדצמבר 2012

יום שני, 10 בדצמבר 2012

לכובע שלי שלוש פינות... (Nono)

לקראת החורף החלטתי לתפור לילדתי הקטנה כובע.
המטלה עדיין לא הושגה. 
למה זה כל כך מסובך, אתן שואלות?
או, שאלה מצויינת. התשובה בפוסט הזה D:

יום חמישי, 15 בנובמבר 2012

סוף סוף!! Mimi מקבלת את המתנות (Nono)

סוף סוף אני יכולה לשבור שתיקה.
Mimi ילדה בשעה טובה, ואנחנו פה מאחלות לה ולעולל רק בריאות אושר, ושמחה. ברור שיהיה גם לא קל, אבל Mimi - אנחנו פה בשבילך!!! מזל טוב!!!

בניתי ל-Mimi מתנת לידה שלקח לי הרבה זמן לעבוד עליה.

יום שלישי, 30 באוקטובר 2012

רק בודקת שאתם עוד פה... (Nono)

הרבה דברים קורים, ואני לא מספיקה לפרסם אותם.
התחלתי ללמוד, ועוד לא הפסקתי לעבוד, אז הלחץ עלה, הזמן מועט, והעייפות רבה.
אבל זה יעבור.
רק כדי שתראו מה מגיע בעתיד - הנה כמה רמזים:

יום ראשון, 14 באוקטובר 2012

ריקוד הגשם חלק ב (או - שיעור כואב באפליקציות) (Nono)

תפרתי שמיכה אחת ומיד היה יום גשום. נראה לי שזה עובד, אז נמשיך!
אחרי השמיכה הזאת, שמיכת מעבר/חורף קל לקטנטונת שלי, נראה לי שצריך שלושה ימים של גשם ל-פ-ח-ו-ת.
טיזר קטן
דרך אגב, דני רופ אמר שהיורה מוגדר כשלושה ימים גשומים. אז מה שהיה בכלל לא נחשב! 
ולענייננו...

יום שבת, 13 באוקטובר 2012

לא בדיוק מזללה - עסקית צהריים במזללה של מאיר אדוני(Lala)


אני אתחיל מלהסביר שאין תמונות כי שוב לא היה לי נעים לצלם.

יום ראשון, ערב חג שמחת תורה. יומולדת לי! 
אחרי שכבר היינו במזללה בערב פעם אחת, החלטנו לנצל את העסקית הדי משתלמת שלהם.
הוזמן שולחן לשעה שלוש והמסעדה גם הייתה די מלאה. זה כייף. אני לא אוהבת לאכול במסעדות ריקות – גם כאלה שאני מכירה ויודעת שאני אהנה בהן.

תפריט העסקית בנוי כך שמקבלים מנה ראשונה אחת מתוך מבחר של 4, לחם, ומנה עיקרית – כשמחיר העסקית הוא כמחיר המנה העיקרית.

יום שלישי, 9 באוקטובר 2012

הפתעה בכפר (Lala & Nono)

בטח רובכם לא יודעים, אבל אני ו Nono עובדות יחד. 
באחד מימי חול המועד, בצאתי מהעבודה ראיתי שלט כזה שתלוי על עמוד של רמזור שמזמין למכירה של עתיקות בכפר טרומן. מכיוון שהכפר נמצא ממש (ממש) קרוב למקום העבודה שלנו למחרת קפצנו לביקור. 
לא ציפינו למשהו מיוחד, בטח לא שנמצא משהו לקנות. הלכנו סתם. לראות במה מדובר.
אבל איזה יופי של מקום גילינו שם! 
נכנסו לכפר ופשוט עקבנו אחרי השלטים שמובילים למכירה.
מודות, בהתחלה זה לא נראה לנו מבטיח במיוחד, בטח לא במבט ראשון.
רק אחר כך שמנו לב לכסאות הישנים שהיו מרכיבים פינת אוכל, או המזוודה המהממת הזו שאם רק היה לי איפה לשים אותה, לא הייתה נשארת שם מיותמת.

 בחוץ מונחים גם המון ארגזים שחיטוט קפדני בוודאי יניב כמה מציאות שוות
אחרי סיבוב קצר יחסית בחוץ, נכנסו פנימה וזו באמת הייתה ההפתעה.

יום חמישי, 4 באוקטובר 2012

ועכשיו כמעט שבא הסתיו... (Lala)

אם Nono התחילה אני כבר אמשיך..
אני תמיד הייתי בן אדם של חורף. או לפחות חשבתי שאני בן אדם של חורף, כשגרתי אצל ההורים, והתנהלתי ברכבים ומבניין לבניין.
מאז שעברתי עם בוג"י לתל אביב, גיליתי שבעצם קיץ זה הרבה יותר כייף! 
בעיר אנחנו מתניידים בעיקר על קטנוע או ברגל, ולמי בא לצאת מהבית כשקר, גשום וקופאות האוזניים?! (יש לי אישיו קשה עם האוזניים. הן תמיד קופאות לי. אפילו קניתי שנה שעברה מחממי אוזניים לטיולים שלנו בפארק, אבל עוד לא אזרתי אומץ לצאת איתם מהבית - יש שיאמרו בצדק)
כן! בדיוק כזה


אבל בכל זאת, בסופו של קיץ תל אביבי מהביל אי אפשר שלא להתגעגע לחורף, או לפחות לסתיו.
הסתיו שלי התחיל עוד בברלין, כי היה שם קריר (על מי אני עובדת? בלילה היה קר! והייתי עם מעיל הצמר החורפי שלי), וכמובן שהאופנה בכל החנויות, גם פה וגם שם, היא של חורף.
אז כבר נכנסתי ל mode חורף וקניתי סוודר שחור ונעליים חורפיות שאני ממש מחכה לנעול כבר. יש להן פרווה כזו מבפנים, ואפשר ללכת איתן גם מקופלות - ואז הפרווה בחוץ וגם מורמות ואז הן טיפה יותר גבוהות ובעלות מראה קצת יותר צבאי.
[אגב נעליים, אני מידה 38. בול. יכולה לקנות נעליים בלי למדוד. אבל מה? בברלין מדדתי משהו כמו 4 זוגות בחנויות שונות, בכולן 38 היה גדול, ו 37 היה טיפה קטן. רק בחנות מספר 5 מצאתי 38 שהיה טוב עלי. מה הקטע??]

צילום ביתי.. לא מצאתי תמונות באתרי האינטרנט של החברות

יום רביעי, 3 באוקטובר 2012

ריקוד הגשם (או - בעיקר שמיכות) חלק א (Nono)

מתה שיגיע כבר החורף.
בעיני הכל יפה יותר בחורף - השמיים כחולים-אפורים, הירוק כהה יותר, האוויר מתוק יותר, הבגדים יפים יותר (אוי, המעילים, הצעיפים, אוי, אוי...) וכמובן - לא רק אני מסתובבת מצוננת עם טישיו, בניגוד לקיץ (מה אומרים על צרת רבים..? D:).

אז החלטתי שאני אביא את החורף. "איך?" תשאלו אתם (שאלתם, שאלתם, אל תעשו כאילו אתם לא יודעים על מה אני מדברת...). ובכן, התשובה פשוטה - אני אתפור דברים סתוויים, סגריריים וכיפיים (הרבה י' יש פה...).
אני מכריזה בזאת על פרוייקט "ריקוד הגשם" - או בשמו היותר ישיר - פרוייקט "בעיקר שמיכות".

הנה teaser קטן לשמיכה הראשונה:
כן, אני יודעת שאי אפשר לראות יותר מדי. כבר אמרתי - teaser :)


יום חמישי, 20 בספטמבר 2012

Lala מציגה - ברלין - חלק ב' (Lala)

אז אחרי שבחלק א' התמקדתי בעיקר בעיר ובמקומות שטיילנו בהם, הגיע הזמן להתמקד בחלק הלא פחות חשוב - וכמובן היותר טעים של הטיול - מסעדות.

לצהריים נשנשו כל מיני דברים. בעיקר נקניקיות. חייבת להודות שלא הבנתי את עניין הקארי-וורסט. הבחור לקח נקניקיה, חתך לנו אותה, ופיזר מעל אבקת קארי ועוד קצת רוטב קארי. תכלס, אני חושבת שבכל מיני מקומות בארץ שמוכרים נקניקיות בוטיק-עאלק, יותר טעים. אבל אולי סתם לא היה לנו מזל...  אז אם היו לכם התנסויות אחרות, אנא שתפו.

Lala מציגה - ברלין - חלק א' (Lala)

תמיד כשיש חגים באופק אני בודקת איך הם יוצאים מבחינת ימי השבוע. טוב נו, על מי אני עובדת.. אני בודקת איך יוצאים החגים הרבה לפני שהם באופק. הנה, כבר אני יכולה להגיד לכם שגם פסח יוצא טוב (חג ראשון שני-שלישי, חג שני ראשון-שני למי שמעוניין).
לכן, כשראיתי שראש השנה יוצא טוב, היה לי ברור שניסע לאנשהו. כי מעבר להיותי חובבת חו"ל, אני לא חובבת ארוחות חג משפחתיות למיניהן.
ההתלבטות היתה בין ברלין לאמסטרדם. והפור נפל על ברלין. את אמסטרדם נשמור לפעם הבאה (מישהו זרק פסח..? :) )
אז כרטיסים נקנו מזמן (ממש מזמן... מתישהו באפריל. ספונטניות? לא בבית ספרינו. לא בכל מה שקשור לחו"ל בכל אופן), וגם הוזמן מלון. וזהו, מאז זה נשכח.

ההכנות

משהו כמו 4-5 ימים לפני הנסיעה נזכרתי שאנחנו בעצם לא יודעים כלום על העיר ואולי כדאי להתחיל לקרוא קצת.
זה גם המקום לציין, שאני בד"כ לא "מתכוננת" לנסיעות כאלה בערים אירופאיות. אני חושבת שהפעם היחידה שהתכוננתי לטיול הייתה בטיול שעשינו לסקוטלנד. עם זאת, אני אוהבת לדעת לקראת מה אני נוסעת.
אז עשיתי חיפוש "ברלין" בגוגל ומצאתי כמה דברים שנראו כבעלי פוטנציאל ופשפוט שמרתי אותם להמשך :)

יום שלישי, 18 בספטמבר 2012

אז מה אתם עשיתם בחג? (Nono)

משום מה מרגיש לי כאילו לא כתבתי הרבה זמן, למרות שזה ממש לא ככה. עד עכשיו, תמיד היה לי פרוייקט בתהליך, אז בזמן שכתבתי פוסט אחד, כבר ידעתי על מה יהיה הפוסט הבא. הפעם, אחרי שסיימתי את שמיכת הטלאים, פתאום לא היה שום פרוייקט שכבר התחלתי, לא היה שום נושא שרץ בראש, אלא רק רשימה בפנקס שלי - של פרוייקטים עתידיים (זאת הרשימה היחידה של מטלות שכשאני מסתכלת עליה נהיה לי שמח בלב). 
הייתה לי תחושה של ריקנות, לא ברור למה.
אז החלטתי שהחג הוא הזדמנות נהדרת לפרוייקט חדש, והיה לי ברור שאם לא יהיה לי איזשהו תוצר שעשיתי ביומיים חופש האלה, אני אכעס על עצמי, ואז אני אוציא את זה על בעלי וחבל... לא ככה? (-;

זה מה שאני עשיתי בחג

יום שלישי, 11 בספטמבר 2012

בניולה - הפתעה משמחת (Lala)

כעיקרון, אני לא מחובבי הקופונים למסעדות. בטח לא למסעדות שאני לא מכירה.
אני קונה שוברים רק למסעדות שאני מכירה וכבר הייתי. לכן, כשההורים שלי התקשרו והציעו שנלך יחד איתם לבניולה (bagnolet) הייתי סקפטית משהו. אבל, ההורים כבר היו וגם נזכרתי שאחיו ואשתו של בוג"י (בן זוגי) היו ונהנו אז החלטתי לזרום.
השובר עלה 250 ש"ח לזוג, וכלל 5 מנות ראשונות ללא בחירה, מנה עיקרית לבחירה ממספר מנות, קינוח ובקבוק(!) יין - לבחירה קברנה סוביניון אדום או משהו אחר - לבן.
המסעדה לא גדולה (יש יאמרו קטנה) שזה כבר פלוס מבחינתי, אני פחות מתחברת למסעדות ענק בגודל של אולם אירועים והכיסאות מאוד נוחים (מכירים את זה שיש מסעדות שאחרי חצי שעה פשוט לא נוח לך? אז פה מאוד נוח) אם כי היה קצת פחות נוח להתיישב - מעין כורסאות כאלה שצמודות אחת לשניה וצריך להזיז המון (ולעשות הרבה רעש על הדרך) כדי שתוכל לשבת.

אז מה אכלנו? (המחירים בסוגריים הם המחירים מהתפריט הרגיל)

יום ראשון, 9 בספטמבר 2012

הגיע הרגע - שמיכת הטלאים הראשונה שלי (Nono)

האמת, הפרוייקט הראשון שרציתי לעשות היה שמיכת טלאים. זה היה מה שהדליק אותי על תפירה בצורה רצינית מספיק כדי לקנות מכונת תפירה.
ואני עם העיניים הגדולות שלי, כמובן שהחלטתי להתחיל משמיכה בגודל מלא, שמיכת טלוויזיה (יכול להיות שהיא תוסב לשמיכת מעבר לילדונת שלי). Mimi ניסתה להסביר לי בעדינות שאולי כדאי להתחיל עם פרוייקט פחות שאפתני, אבל היה לי ברור שאם אני אתחיל עם עבודה שאני לא ממש ממש ממש רוצה, אני לא אחזיק מעמד ואפרוש.
אז הלכתי על זה. בפועל - נדחפו לי באמצע מלא פרוייקטים (לא לדחוף! יש מספיק לכולם!), אז השמיכה התעכבה והתעכבה והתעכבה... אבל לכל פרוייקט יש סוף (יש מי שיחלוק עלי), וגם הסוף של הפרוייקט הזה הגיע, ובפוסט הזה אחלוק אתכם את ההדרכות והטיפים שעזרו לי בדרך.

השמיכה בפוזה רומנטית

יום שלישי, 4 בספטמבר 2012

דברים שעשו לי שמח השבוע (Lala)

זה אמנם כבר אמצע השבוע.. אבל כנראה שהשבוע שעבר לא היה כזה להיט.
עם זאת, במהלך הימים האחרונים היו כמה דברים שעשו לי שמח.

מצאתי בתיבת הדואר (האמיתית.. לא במייל) את הקטלוג החדש של איקאה.
אני מתה על על הקטלוג של איקאה. העיצובים שלהם תמיד עושים לי חשק לשנות משהו.. ואם הייתי יכולה הייתי כל חודש מעצבת חדר מחדש ככה שיהיה ממש כמו שהוא בקטלוג שלהם. כולל חדרי אמבטיה ומטבח. A Girl can dream
אהבתי את הצבעוניות והלאגן המאורגן בחדר הזה, שגרם לי לחשוב מיד על Nono - אני לגמרי יכולה לדמיין אותה יושבת לתפור בפינה כזו.


יום שני, 3 בספטמבר 2012

עץ ויצירה (Lala)

הרומן שלי עם עץ התחיל לפני משהו כמו 3 וחצי שנים.
עברנו לדירה חדשה ועקב שיקולים כלכלייים לא החלפנו את חדר השינה, אלא שמרנו את שידת הטואלט הגדולה והמראה התואמת שלה שהייתה לנו קודם, והזמנו 2 שידות קטנות שיהיו בצידי המיטה.הכל מעץ טבעי לא צבוע.
אמממהה... הגוונים לא התאימו בדיוק וזה שיגע אותי. פשוט שיגע!
אז אחרי משהו כמו חצי שנה בדירה, החלטתי שאני צובעת את החדר. 
אחרי מחקר קטן ולא מאוד מעמיק באינטרנט, קניתי ניילונים,צבע אקרילי על בסיס מים בגוון שמנת כלשהו ויאללה לעבודה. 
איפה? בחלל המרכזי של הדירה כמובן :)

יום ראשון, 2 בספטמבר 2012

שמיכת גן (Nono)

הילדונת שלי נכנסה היום לגן.
יואו, איזו התרגשות.

אחד הדברים ברשימת "מה להביא לגן" היה שמיכה. ולנו יש רק שמיכת קיץ אחת! חובה לארגן בהקדם שמיכה שנייה.
מזל שכבר תכננתי להכין לה שמיכה קיצית, ועכשיו יש תירוץ לגיטימי (אז מה אם את הכסף על הבדים כבר הוצאתי מזמן? ידעתי שתגיע סיבה טובה...)

רציתי פיקה. פיקה מזכיר לי את הילדות שלי. לכולנו היו שמיכות פיקה, ואחרי כביסות הפיקה נהיה רך וכיפי, שלא לדבר על הסימנים שהוא משאיר על הפרצוף. אחחחח... נוסטלגיה.
אז קניתי פיקה ירוק בדנדו. והזמנתי בד כותנה למסגרת של השמיכה מפיסות.

Michael Miller fabric forest life green owl deer rabbit


למצוא (או להמציא) את עצמי מחדש (Nono)

היום בבוקר קראתי את הפוסט הזה, של דליה נוימן. והוא מאוד ניחם אותי. מאוד.
ילדתי לפני יותר משנה. שנה וארבעה חודשים. לפני הלידה הייתי בטוחה שאני ג'דאית, שאחזור למידה שלי, לעבודה שלי, לחיים שלי באותה מידה של התלהבות ושמחה שהייתה לי קודם. חשבתי שמה שאתגר אותי בעבר - ימשיך לאתגר אותי, שמה שעשה אותי מאושרת בעבר - ימשיך לעשות אותי מאושרת, שמה שהייתי טובה בו בעבר - טוב, הבנתם את הרעיון.
טעיתי.

יום שבת, 25 באוגוסט 2012

אחרי הפרפרים - תור הינשופים (Nono)

אני גאה לדווח שגיסתי קיבלה את מתנת הלידה שהכנתי לה.
גם היא תופרת ורוקמת (בעיקר בובות) וידעה להעריך ולפרגן. זה ממש ממש כיף, כשמעריכים את הזמן שישבתי ותפרתי ופרמתי ותפרתי שוב ורקמתי והתלבטתי ופרמתי שוב.
ועכשיו גם התפנה לי מקום על שולחן העבודה :)

יום ראשון, 19 באוגוסט 2012

דברים שעשו לי שמח השבוע (Lala)

אולי זו תהפוך להיות פינה קבועה... 
זה נחמד להסתכל על השבוע שעבר ולחשוב מה היה בו כייף.

אז נתחיל ממיצג של בחורה בנחלת בנימין.
גם כי זה מגניב, וגם כי חייבים להעריץ אותה על זה שהיא יושבת שם ככה בחום הזה!


יום שישי, 17 באוגוסט 2012

נשף מסיכות (Mimi)

והיום בפינת הטריינקייס - מסיכות לפנים.

אף פעם לא הייתי מאלה שאוהבות מסיכות. בשנה האחרונה הבנתי שזה בגלל שתמיד היה לי עור נהדר שפשוט לא היה צריך שום דבר אינטנסיבי - סבון פשוט, קרם לחות ואני מסודרת. הריון הורמונים וגיל שינו את כל זה. אז היום יש לי 6 מסיכות שונות לשימושים שונים והינה הן לפניכן:


יום חמישי, 16 באוגוסט 2012

מפרפרת (Nono)

זהו הסיפור של המובייל הראשון שלי. מובייל פרפרים. ובאמת פרפרתי בשבילו :)
 
גיסתי אמרה באחת מארוחות שישי האחרונות, שהיא ממש מקווה שיהיה לה זמן וחשק אחרי לידת ביתה לשבת ולתפור מובייל, כמו זה שהיא הכינה בשבילי, ללידת ביתי.

יום שני, 13 באוגוסט 2012

משטח החתלה נייד - חלק ב' (Nono)

כמו שציינתי בחלק הקודם, ההדרכה השניה ךתפירת משטח החתלה הייתה עם בדים מנויילנים (Laminated. אני לא יודעת מה המינוח העברי התקין. אם מישהי יודעת - אשמח לשמוע), מתוך PrudentBaby

הזמנתי בדים ב-Etsy (ותודה לקרן פרפרים על הפוסט הזה שמסביר איך להזמין מ-Etsy ומה זה בכלל יארד). הפעם החלטתי ללכת על רילי בלייק (Riley Blake). יש לו בדים באמת באמת מדהימים. איימי באטלר נוטה לפעמים לצבעוניות יתר, בעיני, אבל רילי בלייק - תמיד קולע. בחרתי את 2 הבדים האלה מתוך הקולקציה So Sophie.

בד לחלק החיצוני
בד לחלק הפנימי
כן, אני יודעת שהם ורדרדים, אבל מדובר בתינוקת, אז זה בסדר D:











משטח החתלה נייד - חלק א' (Nono)

כמה וכמה חברות ובנות משפחה שלי אמורות ללדת בקרוב, ואני בקדחת מתנות (חמסה חמסה חמסה).
בחיפושי אחרי מתנות (שאכין בעצמי, כמובן) נתקלתי בכמה מדריכים להכנת משטח החתלה נייד.

משטח החתלה נייד תוצרת Nono, במצב מקופל


יום ראשון, 12 באוגוסט 2012

דברים שעשו לי שמח השבוע (Lala)

תקופה לא קלה עוברת על כוחותינו.
למרות (ואולי בגלל) זאת מצאתי כמה דברים שעשו לי טוב על הלב בשבוע שחלף.

נתחיל משרפרפים שנקנו בשוק הפשפשים ובדרך לשיפוץ.
אני עדיין חושבת על מה בדיוק לעשות... פרטים יבואו בנפרד בפוסט נפרד בעתיד

שרפרפים

יום חמישי, 9 באוגוסט 2012

שאלת מליון הדולר, או הרבה פחות (Nono)

איזו מכונת תפירה לקנות? 
שאלה קשה, הרבה התלבטויות. ככה זה כשיש המוווווווון מבחר.
קיבצתי כאן מספר מקורות מידע והמלצות שמצאתי ואני חולקת אתכם את השיקולים שלי בדרך לבחירה שלי בבטי (השם הלא סופי של מכונת התפירה שלי. עוד עובדת על זה...).
אני לא מפרטת כאן על המותגים השונים - כי ביקור קצר בחנות או שיטוט קצר באינטרנט יתן לכם את כל המידע הזה. החל ממכונות ביתיות זולות יותר (brother, pfaff hobby, זינגר, סובינה וכו') וכלה באלה שמתמחות בנישות (למשל - pfaff select ל-quilting, או דגמים מסויימים של Husqvarna).
כמובן, לכל אחת/אחד יש את השיקולים שלו, מסגרת התקציב שלו, וההחלטות שלו, וזה בסדר גמור.

טריינקייס - שיגרת ניקוי (Mimi)


אני חולה על מוצרים קוסמטיים. זה פשוט תענוג לפתוח קרם חדש, להשקיע כמה דקות על הבוקר בעצמי, זה יותר כיף לי מנעליים חדשות!

אז היום בטריינקייס - שיגרת ניקוי לעור.
קודם כל כמה מילים על העור שלי - עד לא מזמן היה חלק לחלוטין, בלי פיגמנטציה משמעותית ומעט מאוד מאוד חצ'קונים סוררים. אבל אני בהריון, אז הכל השתנה. היום יש לי עור שמן, נוטה לפצעים, עם כתמים וורידים, וכן גם התחלה של קמטים. מה שנקרא - מי זאת במראה לעזאזל???

אז לא הייתה לי ברירה והתחלתי להשקיע יותר בניקוי העור, פשוט כי אחרת קמתי כל בוקר עם פצע ענק חדש. (הייתה איזו בדיחה פעם שאני עושה ניסויים בתאי גזע, ומנסה לגדל אף נוסף, ואפילו כמעט הצלחתי!!!)

יום רביעי, 8 באוגוסט 2012

את בהריון? תנצרי כל יום שאת מרגישה טוב (Mimi)


אקדים ואומר שאני לא בנאדם שסובל ממכאובים ומחלות מיוחדות. אני קוטרית כן, אז אם אני כבר חולה, אני מקטרת, אבל אני לא כל הזמן חולנית וסובלת.

ואז נכנסתי להריון. ואני לא יודעת אם זה בגלל שהגוף שלי לא היה מוכן להריון, לא בכושר, לא אוכלת הכי טוב, או שככה זה הריון, או שאולי אצלי זה קשה יותר. אבל מהרגע שנכנסתי להריון זה כאבים כאלה ואחרים אחד אחרי השני.

יום שני, 6 באוגוסט 2012

עיניים גדולות, פרוייקטים קטנים (Nono)

אני בעד עיניים גדולות. לשאוף גבוה, למה לא? אבל להתחיל - צריך בקטן.

הדבר הראשון שתפרתי היה כרית סיכות. הייתי חייבת להתשפשף על מכונת התפירה (החדשה!) לפני שיוצאים לדרך עם פרוייקטים גדולים ומסובכים (ותמיד צריך עוד כרית סיכות). אז למדתי (לא הייתה ברירה) מה זה מתח חוט עליון ותחתון, איך מזהים בעיות, איך מחליפים חוט, לזכור להוריד את הרגלית לפני שמתחילים לתפור (ראבאק! כמה חוט הלך לי על טעויות כאלה!!).

יום ראשון, 5 באוגוסט 2012

שולחן חדש-ישן (Lala)

אחד הדברים האהובים עלי, על אף שהם לא קורים הרבה, זה לראות ברחוב רהיט ישן שמישהו חשב שזמנו עבר, ולהבין בדיוק מה אני הולכת לעשות איתו כדי להחזיר אותו לחיים.
לא מזמן, ממש מתחת לבית, נמצאה הפנינה הזו: (ואתכם הסליחה על איכות התמונות... בטח אשתפר בהמשך)


השולחן אמנם נראה די חבוט, וחסרה לו הפלטה העליונה, אבל הוא היה נראה לי מגניב והיה לי די ברור שאני אוספת את השולחן הזה לביתי.

מתנה של שינוי (Nono)

אחרי שנולדה ביתי, קיבלתי בין שלל המתנות גם שתי מתנות עשויות ביד, שהוכנו בהמון אהבה ואכפתיות.
בצורה מאוד לא אופיינית לי (ואולי אופיינית מאוד לתקופת ההורמונים של אחרי הלידה) התרגשתי מהמתנות האלו עד דמעות.

יום חמישי, 2 באוגוסט 2012

בראנץ' באדורה (Lala)

עוד מקום שאני ובוג"י תכננו ללכת אליו הרבה זמן זה אדורה. את אדורה אנחנו מכירים כבר זמן מה בקטע של ארוחת צהריים/ערב אבל שמענו וקראנו דברים טובים על הבראנץ' שלהם. 
מכיוון ששנינו סטודנטים (אני בדימוס והוא עדיין) ימי השבת שלנו התמלאו במשימות ומטלות והבראנץ' באדורה נדחה שוב ושוב. 
לפני כחודש וחצי הוחלט שהולכים בשבת לבראנץ'. מקומות הוזמנו והתכנית יצאה לפועל.
אתחיל ואומר, מדובר בהרבה אוכל ואני לא מאמינה שמישהו יצא משם רעב.
אז מה היה לנו שם? (וסילחו לי אם אני לא זוכרת הכל לפרטי פרטים. אני דולה פרטים מהזיכרון)
מקבלים סלסילת מאפים שווים עם חמאה ושוקולד, מטבלים, מעין סיגר פילו כזה במילוי גבינת עיזים, אם אני זוכרת נכון, סביצה דג כלשהו שהיה טעים מאוד, ביצים עלומות על בריוש/חלה (סוג של אגז בנדיקט כזה. לדעתי המנה הזו ב"בנדיקט" טובה יותר.), שקשוקה....
באמת הרבה אוכל. 
וטעים. 
הכל היה טעים.

אז על מה בכל זאת יש לי לקטר אתם שואלים? או!

טריינקייס - מברשות מייקאפ וקונסילר (Mimi)

ברוכים הבאים לפינה חדשה - טריינקייס.
כסרטנית מובהקת, אני אוהבת אוספים. כל תחום חדש מבחינתי זה רק תירוץ לעוד אוסף.
בפינה הזאת אני אתאר אוספים שונים כאלה החל ממוצרי איפור וקוסמטיקה וכלה בגאדג'טריה ותוכנות.

והיום - מברשות מייקאפ וקונסילר. 
אקדים ואומר שיש לי הרבה מברשות. לא המון, אבל הרבה. את רובן רכשתי ב3-4 שנים האחרונות. אף אחת לא עולה יותר מ50 שקלים (לדעתי אפילו פחות). מה שאומר שלא תמצאו כאן מברשות של מאק לדוגמה.
אני אסקור עכשיו רק את אלה שאני אכן משתמשת בהן, חלקן מופיעות בכמה קטיגוריות כי אני אוהבת מברשות שיודעות לעשות הרבה דברים ולא רק פונקציה אחת.

יום רביעי, 1 באוגוסט 2012

קפיצה לשנות ה 80 (Lala)

כבר מזה זמן רב אני ובוג"י (בן זוגי) מתכננים לעצור ולאכול בלינצ'ס בבלינצ'ס ההונגרי ברחוב ירמיהו.
אתמול סוף סוף גם ביצענו. אז הלכנו ברגל (בלחות של שעת ערב תל אביבית - היה חם!!!) והתיישבנו לאכול.
איך שנכנסים למקום - בום! מכונת זמן לשנות ה 80 (אולי ה 70.. אבל שם לא הייתי, אז אני לא יכולה להגיד). המפות - בד כאלה ספק משבצות ספק פסים (באמת לא הצלחתי להחליט מה הדוגמא עליהן) בצבעי אדום לבן, מאוורר תקרה שמסתובב באיטיות ואפילו מלחיות שמרגישות כאילו הן שם מפתיחת המקום ב 1977. 
עוד שעשע אותי: במקום להגיד איזה מנה רוצים, אומרים את המספר שלה (אבל לא, אין תמונות של אוכל בתפריט כמתבקש).
הזמנו שתי מנות מעורבות וטעמנו 4 סוגי מילויים שונים (בעצתו של המלצר): תרד בשום וגבינה מלוחה, מחית תפוחי אדמה, חציל וגבינה וגבינה מלוחה עם שמיר.
בלינצ'ס מלוח

יום שני, 30 ביולי 2012

נעים להכיר

מי אנחנו? מה אנחנו?
אנחנו 3 חברות שהכירו במקום העבודה לפני אי אילו שנים (מה? כבר 5? באמת?!)
הבלוג הזה בא לחבר בנינו ובין כל הדברים שאנחנו אוהבות (ושונאות).
כל אחת מאיתנו תכתוב על הדברים שמדברים אליה ועליה.
אז על מה יהיה הבלוג הזה?
על הכל!
על קוסמטיקה, ועל יצירה, על אוכל, על שיפוץ רהיטים, על תחביבים בכלל ועל סתם דברים שיש לנו להגיד.


------------------------------------------------------------------------------------------------------------
מי אנחנו?


Mimi
מצרכים:
תלתלים
משקפיים
שחור
קורטוב חוסר סבלנות
הרבה אנרגיה מתפרצת.

אופן הכנה:
ערבבו היטב,
עטרו ב"אני הייתי בטוחה שאני בהריון עם בן, בסוף יצא בת, אבל נראה לי שזה טעות"
לאפות על חום גבוה במיוחד עד שתשמעו ציפצופים.

לצפות בפירורים של:
אובססיה לרשימות, אוספים, ודעות מאוד נחרצות.
טעים במיוחד עם סרקסטיות.

אזהרת פיצוץ- לא לקרב שום דבר ורוד או עם אופי מתקתק 10 מטר לפחות.

Nono

חברה שהכרתי בצבא אמרה לי שהמציאו ביחידה שלה את האימרה: "אני? כמו שאני, ככה אני."
אז באותה הרוח - זאת אני, ואני לא מתנצלת: ציור, תפירה, אמהות, עבודה ואיך זה להיות תקועה/קרועה/מאושרת בין כל אלה.

Lala

ממני תשמעו בעיקר על אוכל,זה שאכלתי במסעדות וזה שהכנתי בבית, קצת על שיפוץ רהיטים (הייתי משפצת יותר.. באמת.. אבל כבר אין לי מקום בבית), קצת יצירה ועוד קצת על דברים ששמתי לב אליהם בעולם. אה, ואולי גם על טלויזיה. אני מאוד אוהבת טלויזיה :)