יום שני, 22 בדצמבר 2014

עצלנית גאה (Nono)

מצד אחד - אני במוזה של שמיכות כרגע. מצד שני - אני עצלנית. טוב, אולי עצלנית זו מילה קשה קצת... בדירה הנוכחית אין יותר מדי מקום, וכל גזירות הבדים והמדידות נעשות על הרצפה. גם לפני בטן ההריון זה לא היה נוח במיוחד, אבל עכשיו אני מרשה לעצמי לצמצם בחיתוכים ובגזירות - ועדיין, בצורה מפתיעה, יש תוצאות!

יום ראשון, 7 בדצמבר 2014

מתכון לתנין (Nono)

קיקי נולד כי הילדונת עוברת כרגע את שלב הפחדים. היא פוחדת ממכשפות, זאבים, חושך, תנינים וכל דבר אחר שאפשר לדמיין. רשימת השומרים שלה ארוכה מאוד, החל מאריה פלסטיק ששואג על מי שמפחיד, וכלה ב'חיפושית פלצנית' שאתם יכולים לנחש לבד מה היא עושה למי שיבוא להפחיד את הילדודה :)
יום אחד היא ביקשה ממני שיהיה לה תנין שומר, שיפחיד וישך את כל מי שרע, ויהיה נחמד אליה ואל החברים שלה.
היא קנתה אותי כשהיא ביקשה "אמא, תחפשי בפלאפון מתכון לבובה של תנין ותכיני לי, טוב?"
איך אפשר לסרב לזה?

יום שני, 1 בדצמבר 2014

שמיכת טלאים בשם מיני (Nono)

אני מודה שאני לא יודעת איך להתחיל את הפוסט הזה...
היה פה שקט הרבה הרבה זמן. דווקא בגלל שבחיים לא היה שקט. לא רע, פשוט מבולגן. למצוא איזון מחדש זה לא קל.
זה לא שלא הייתה תפירה, דווקא הייתה, ואני מקווה להצליח לעדכן בכמה מהפרוייקטים שהיו, אבל איכשהו הפעולה של כתיבה בבלוג פשוט לא קרתה.
עכשיו הבלוג חוזר להתמקם בין הדברים שעושים לי טוב בנשמה, אז אני שמחה להתחיל שוב לעדכן (ומקווה שיש פה מישהו... הלו?) - נפתח במיני שמיכה חדשה!

יום ראשון, 13 באוקטובר 2013

עבודות במאהל (Nono)

בכל פעם שעברתי דירה חוויתי דגדוג מטריד בקצות האצבעות. תמיד צריך (או מתחשק) לתפור או להכין דברים לבית החדש. וילון, מפה, כיסוי... כל דבר שיתן תחושה ביתית יותר, "שלי" יותר.
החודש האחרון היה בסימן עבודות כאלה, ולא תמיד הן "סקסיות" מספיק בשביל להראות אותן פה, אבל החלטתי שבכל זאת נחלוק (טוב, לא את כולן, בכל זאת... יש לי גבולות).

יום ראשון, 6 באוקטובר 2013

יום שישי, 23 באוגוסט 2013

יש תינוקות זיג-זג (Nono)

עוד תינוק הגיע, ואיתו - גם השמיכה שיקבל.
אני באמת חושבת שהשמיכות האלה הן הפרוייקטים האהובים עלי לתפירה. אז תעשו עוד ילדים, אתם שומעים?? D-:



יום שלישי, 20 באוגוסט 2013

בפריפריה (Nono)

היה פה שקט בזמן האחרון, בעיקר כי עשינו שינוי גדול - עברנו מתל אביב צפונה. חזרנו לשורשים, ולקיבוץ שבו גדלתי. 
יתרונות וחסרונות - וואו, בואו לא נתחיל, רק נאמר שהסתגלות נדרשת ;-)
ואם כבר קיבוץ, אז חייבים שיהיה כלב, לא? אולי שניים...?